#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ר. מדוע היה מי שאסר בהנאה את היין שהוריק הגוי לרבי יוחנן בן ארזא וחבירו, ומדוע היה מי שהתיר בשתיה? 	"מי שאסר סבר שהגוי הבין שהרבנים החשובים שותים יין וניסכו. רש""י פירש שהחשש הוא שמא נגע וניסך והם לא שמו לב כיון שחשבו שהוא יהודי. ופירשו התוס' (ד""ה אלא) דמה שהוצרך לפרש נגע היינו לאסור אף מה שבפנים שלא עירה עדיין. והתוס' כתבו שאסר משום כחו של עובד כוכבים שאוסר בהנאה <sup>ק</sup> ור""י פירש שאסר משום שהריקו בכוונת ניסוך.<br>מי שהתיר סבר שהגוי חשב שאם ביקשו ממנו להריק זה סימן שהם שותים שכר, ולא ראה שזה יין כיון שהיה בלילה ולא הריח שזה יין כיון שהיה חדש, ולכן לא ניסך והו""ל כחו שלא בכוונה ולא גזרו ביה רבנן <sup>קא</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ק.  והר""ן כתב שרש""י סובר שכחו של עובד כוכבי ם אפילו בכוונה אינו אוסר אלא בשתיה ולכן היה צריך לפרש שנגע כדי לאסור אף בהנאה .
<br>קא.  כתב הר""ן שאין גם לחשוש שנגע ביין שהרי חשב שהוא שכר ו המוזגים דרכם ליזהר שלא יגעו במה שהם מוזגים .</span>"	עבודה זרה נח. - נח:ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רא. עובד כוכבים שנתן מים ליין ישראל מה דין היין ומדוע? 	"אם נתן בו מים לתקנו לשתיה לרש""י גזרו רבנן בכחו לאסרו בשתיה משום הרחקת עבירה אבל בהנאה מותר דלא עדיף מנגיעה ע""י דבר אחר שלא בכוונה שהתיר רב בהנאה <sup>קב</sup>.<br>לתוס' (ד""ה שמסכו) אסור אף בהנאה משום הרחקת עבירה <sup>קג</sup>. ולקמן ס,ב כתבו התוס' (בד""ה כל) שאם זרק מים לתוך היין שלא בכוונת מזיגה מותר אפי' בשתיה<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קב.  והר""ן כתב שאסרו כדי שלא יבא לידי נגיעה, דלא מקרי מגעו ע""י ד""א אלא קנה וכיוצא בו אבל בדבר לח לא, הלכך בכל ענין אינו אלא כזורק שאינו עשה יין נסך. והביא שיש שהורו שנאסר רק במזיגה ראויה אבל אם שפך עובד כוכבים מעט מים בחבית גדולה או ששפך בה הרבה יותר מכדי מזיגה ואפשר אפי' בכדי מזיגה אין היין נאסר דבמילתא דלא שכיחא לא גזרו רבנן, אבל בכוס בכל אופן נאסר שלא לחלק במזיגה.
<br>קג.  כתב הר""ן שיש מקילים לומר שיין שמזגו עובד כוכבי ם בדיעבד מותר וחלק עליהם הר""ן .</span>"	עבודה זרה נח: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רב. האם חייבים בתרו""מ בחו""ל? "	"כתבו התוס' (ד""ה בצר) שי""מ שדגן תירוש ויצהר שבארץ חייבים מן התורה גזרו רבנן בחו""ל אבל מעשר ירק שאפי' בארץ לא מיחייב אלא מדרבנן בחו""ל לא גזרו רבנן. ר""ת פירש שוודאי תרו""מ חייבים גם בחו""ל ורק בדמאי הקלו מכזיב ולהלן שפטור. והר""ר דוד ממיילן פירש שבתרו""מ בחו""ל א""צ להחמיר חומרי א""י ויכול לאכול ואח""כ להפריש וכן לבטלם ברוב. וכן בדמאי מכזיב ולהלן פטור רק מחומרי א""י. לר""ת אנו סומכים היום לא להפריש כלל כיון שהשדות שלנו משועבדו ת הם לשרים לטסקא ודינא דמלכו תא הוא שאם לא יתנם שיהיו משועבדות ביד עובד כוכבים ומשוקעות לו ולכן אינם שלנו. לרבינו יהודה יש לסמוך<br>על דברי הירושלמי שרבו תינו שבחו""ל היו מפרישים תרו""מ עד שבאו הרובים וביטלום ואם הלכה רופפת בידך הלך אחר המנהג. ור""י פירש שלא נתחייבו בתרו""מ אלא המקומות שסמוכים לא""י, ומשמע מן הירושלמי שדבר שהוא מדבריהם בארץ לא הפרישוהו כלל בחו""ל, ושמא ירק דוקא משום שאין לו אסמכתא כלל מן הפסוק."	עבודה זרה תוס' נח:		
